מהו תקציב / תזרים - איך לא להיות מופתעים בסוף החודש/השנה

זה קורה (ומעצבן!) ללא מעט עצמאים ועצמאיות.

מגיע סוף החודש, נכנסים לחשבון (או מקבלים טלפון מהבנק), ולא מבינים לאן ההכנסות נעלמו.

הכנסנו עסקאות בלא מעט כסף, ואיך לעזאזל נשאר כל כך מעט (אם בכלל) בסוף החודש ?

לרוב לא רואים אפילו טעם להרים טלפון לרו"ח לשאול אותו איך זה הגיוני.

זה מתסכל, מרגיז, ולא פעם מרגישים מטופשים וחסרי הבנה איך לא ברור לנו איפה הכסף.

ואם כבר אזרנו אומץ והרמנו טלפון לרו"ח, הוא שולח לנו דו"ח רווח והפסד שבינו ובין מה שקורה לנו בבנק..

הקשר מקרי בהחלט (וזה בהנחה שידענו איך לקרוא בכלל את הדו"ח הזה…)

אז איך אפשר למנוע את ההפתעה הזו בסוף החודש?

משהו שלרוב רובנו בוחרים להתעלם ממנו (או סתם אין לנו כוח לעסוק בו) - ניהול תקציב לעסק.

תקציב במקרה זה = ההכנסות וההוצאות שהוצאנו בפועל, ובדיקה שאכן עמדנו במה שהגדרנו (יעדי הכנסות, הוצאות, רווח).

לדוגמא - קבענו שאנחנו מוציאים בחודש 9,000 ש"ח שמורכבים מ-X הוצאות (שכירות, אינטרנט, שיווק, קבלן משנה/עובד וכדומה),

ושאנחנו אמורים להכניס 14,000 ש"ח בחודש.

עלינו לוודא שאכן לא הוצאנו יותר מהסכום שהגדרנו,

ושהכנסנו לפחות את הסכום שהגדרנו (או יותר).

תקציב הוא למעשה ניתוח ובדיקה שוטפים שאנחנו עומדים ביעדים שהגדרנו ותכננו בתחילת השנה.

נו טוב, לרוב העצמאים לא גילינו את אמריקה עכשיו,

רק שלרובנו אין מושג איך לעשות את זה או מה לעשות עם זה🤦🏽.

שלושה טיפים קצרים :

1. עדיף לנהל חשבון בנק נפרד לעסק - מאוד מקל על הניתוח (לחצו פה להבין יותר למה).

2. אל תתפתו לדרישת הבנק לפתוח חשבון עסקי. סתם יגבו מכם יותר עמלות, ולא תקבלו יותר.

   הרעיון הוא חשבון נפרד - לרוב העוסקים מספיק חשבון אישי/פרטי עם מינ' עמלות.

3. עדיף בבנק אחר - כאשר אנחנו באותו בנק, סך מסגרת האשראי (ככל שנזדקק לכזו) נספרת על כלל החשבונות שלנו. בבנקים נפרדים, יאפשר לנו מעט יותר מרווח תמרון ביניהם..

   
   

בגדול - את התקציב נוכל לנתח מחשבון הבנק.

רמה אחת היא ברמת המאקרו - לראות שסך ההוצאות וסך ההכנסות עומדות בהגדרות.

אפשר לראות זאת באקסל שנייצא מהבנק של החודשים אחורה :

• נסכום את ההכנסות וההוצאות שהיו לנו כל חודש,

• נסנן החוצה הכנסות/הוצאות לא רלוונטיות (למשל העברה שעשינו לעסק כדי לכסות מינוס, או כסף שסגרנו לפיקדון).

למה קריטי לסנן החוצה את ההכנסות/הוצאות הלא רלוונטיות ?

כי השורה התחתונה בבנק (היתרה) לא באמת אומרת לנו משהו - אם יש כספים שטרם נכנסו (תשלומים (שהתחייבנו), תשלומים (שפרסנו ללקוחות),מהשוטף + אלוהים יודע כמה..),

או מינוס שכיסיתי בהעברה שלי לעסק,

אין לנו באמת תמונה אם אנחנו בעצם מורווחים או מופסדים בעסק..

אל תתנו ליתרה, פלוס או מינוס, לבלבל אתכם.

ברמת המיקרו - צריך לפרק את כל ההוצאות ואת כל ההכנסות לתת סעיפים.

בהוצאות נחלק לסעיפי - פרסום, רשויות, שיווק, עובדים וכן הלאה,

ולכל קטגוריה נקבע "תקרת הוצאה חודשית". כך נדע למשל מתי הגזמנו (או איבדנו מעקב) על סעיף פרסום דיגיטלי למשל.

בהכנסות נוכל לחלק לפי סוגי הכנסה או פרויקטים.

מה אנחנו מקבלים בעצם הפירוק הזה?

בהוצאות - נבין איפה "נוזל" לנו הכסף - מה הקטגוריות שאנחנו חורגים בהן או מה הקטגוריות שהן ההוצאה המשמעותית ביותר בעסק - ועליהן נתמקד איך לצמצמן.

בהכנסות - נוכל להבין אילו סוגי מוצרים או אילו סוגי פרויקטים מכניסים לנו הכי הרבה ואילו הכי פחות - ונדע במה להתמקד ואת מה לשחרר.

במינוח המקצועי ניתן לקרוא לזה "מרכזי רווח".

ניתוח פרטני שכזה כבר דורש לסווג כל שורה בבנק וכן כל שורה באשראי - לאיזה קטגוריה היא משוייכת.

ועוד לא דיברנו על "פספוס" הוצאות שניתן להכיר בהן ולהקטין את תשלומי המיסים..

חשבוניות שירדו בבנק ובאשראי, ושכחנו/פספסנו להעביר לרואה חשבון..

הבקרה השוטפת (מול מה שהועבר לרואה חשבון ונקלט על ידו) היא שתמקסם את ההוצאות שלנו ותקטין (לפעמים משמעותית) את תשלומי המס.

דברו איתנו להבין איך ניתן לעשות את זה

תזרים בודק (ועוזר לנו לתכנן) למעשה את כניסת (זרימת) הכסף הצפוי לעסק,

כדי שנוכל להבטיח שנעמוד בתכנון התקציבי (תכנון ההוצאות בעסק).

מתי זה קריטי ?

בעיקר כשאנו מתנהלים בעסק בתשלומים (שלנו, או "אשראי" שאנו נותנים ללקוחות שלנו (משלמים ב"שוטף+..", מחלקים להם לתשלומים וכו')).

רוצים טיפים ורעיונות נוספים להבין טוב יותר את השורה התחתונה בעסק ? (כמה אני מרוויח.ה נטו ?) - צרו קשר